נחתתם בניו יורק ונרדמתם בצהריים? בדיוק ככה מאריכים את הג’ט לג בכמה ימים

בקצרה: ג’ט לג נגרם כשהשעון הביולוגי עדיין חי לפי אזור הזמן שעזבתם. מה שמזיז אותו הכי מהר הוא אור יום בשעות הנכונות, לא קפה ולא תנומה ארוכה. טיסה מזרחה קשה יותר מטיסה מערבה, ולכן התכנון שונה לכל כיוון.

הטעות הכי נפוצה קורית בשעה הראשונה במלון. נוחתים אחרי לילה בלי שינה, הגוף צועק, ונשכבים “רק לשעה”. מתעוררים בעשר בלילה, ערניים לגמרי, ומתחילים יום ראשון של טיול עם מוח שעדיין חושב שהוא בתל אביב.

קראו גם: בחרתם לחייב בשקלים בכספומט בחו”ל? זה הכפתור שגובה מכם 7% · המזוודה שעלתה איתכם בטיסה הלוך עלולה לעלות לכם 200 שקל בחזור · הדרכון שלכם בתוקף? זה עדיין לא מספיק כדי לעלות לטיסה

התנומה הזאת עולה ביוקר.

מה בעצם קורה בגוף

השעון הביולוגי נשלט על ידי ההיפותלמוס, שמווסת בין השאר את הפרשת המלטונין, ההורמון שמכין את הגוף לשינה. הגורם החזק ביותר שמכוון אותו הוא אור. כשאתם עוברים כמה אזורי זמן בטיסה אחת, השעון ממשיך להפריש מלטונין לפי השעות של הבית. התוצאה מוכרת: עייפות כבדה באמצע היום, ערנות בלילה, לפעמים כאב ראש ובחילה. הסבר מפורט על המנגנון יש בערך יעפת בוויקיפדיה.

כלל אצבע נפוץ אומר שהגוף מסתגל בקצב של בערך יום לכל אזור זמן. בטיסה לניו יורק, שבע שעות הפרש ברוב השנה, זה כמעט שבוע. רוב החופשות קצרות מזה, ולכן כל יום שמקצרים את ההסתגלות הוא יום שמרוויחים בטיול.

מזרחה או מערבה: למה זה לא אותו דבר

לגוף קל יותר להאריך את היום מאשר לקצר אותו. בטיסה מערבה, לארה”ב למשל, צריך להישאר ער עוד כמה שעות, ורוב האנשים מצליחים. בטיסה מזרחה, לתאילנד או ליפן, צריך להירדם מוקדם יותר ממה שהגוף רגיל, וזה הרבה יותר קשה.

מה עובד ביום הנחיתה

הכלל הראשון: עוברים מיד לשעון המקומי. אוכלים ארוחות בשעות המקומיות, גם אם אין תיאבון. הכלל השני: אור. הליכה של שעה ברחוב באור יום עושה יותר מכל כוס אספרסו.

• אם חייבים לנמנם, הגבילו את זה ל-20 דקות עם שעון מעורר.
• הזיזו את שעות השינה בבית בשעה אחת לכיוון היעד, יומיים או שלושה לפני הטיסה.
• הימנעו מאלכוהול בטיסה. הוא מרדים, אבל פוגע באיכות השינה.
• שתו מים לאורך הטיסה, האוויר בתא יבש מאוד.
• מלטונין? התייעצו עם רופא לפני הנסיעה לגבי מינון ותזמון.

התכנון מתחיל לפני ההמראה

הרבה מההחלטות שקובעות כמה עייפים תהיו מתקבלות עוד בזמן ההזמנה. טיסת לילה שנוחתת בבוקר מקלה על המעבר לשעון המקומי. נחיתה בחצות, לעומת זאת, משאירה אתכם ערים במיטה עד הבוקר.

ויש גם הבירוקרטיה. עייפות של אחרי טיסה ארוכה היא בדיוק הרגע שבו חותמים על דברים בלי לקרוא, אז כדאי לסגור מראש את ביטוח הנסיעות, לוודא שהדרכון בתוקף לפי דרישות היעד, ולהחליט מראש איך משלמים. מי שמושך מזומן בשדה מיד אחרי הנחיתה, חצי ישן, הוא בדיוק הלקוח של הכפתור בכספומט שמחייב בשקלים.

ביום הנחיתה הבא, אל תעלו לחדר עד שהשמש שוקעת. הניחו את המזוודה, צאו לרחוב, ותלכו לישון רק בשעה מקומית סבירה. הערב הראשון יהיה קשה, והבוקר שאחריו יהיה הרבה יותר קל.